The rebirth of Titanium – מבחן ל-Lynskey PRO 29
מאת נמרוד כהן רביעי, 28 יולי 2010 21:44
תמונות: יובל זילברווסר
דוגמן: איל ענבר
לינסקי מבינים ויודעים טיטניום. המותג לינסקי עצמו הוא בן שנים ספורות, אך בני משפחת לינסקי הם אלו שהקימו את חברת Litespeed ב-1986 (ומכרו אותה ב-1999), שמו את הטיטניום על המפה והפכו את החומר לנגיש, בתקופה בה אופניים מהמתכת הזו יוצרו על ידי מספר מצומצם של סדנאות בוטיק לרוכבים בעלי כיס עמוק במיוחד.
צריך משהו טוב ביד, משהו נוסף, כדי למכור ולשווק שלדות קצה מטיטניום בימים אלו. עד לפני עשר שנים, טיטניום היה החומר בהא הידיעה לשלדת אופניים (לפחות לזנב-קשיח), ומי שיכל לממן לעצמו שלדת חלומות אפורה שכזו, עשה זאת בלי לחשוב פעמיים. פלדה כבדה מדי, גמישה ומחלידה, אלומיניום לא נוח, קשיח מדי ונשבר בקלות ואילו טיטניום שילב את הטוב מכל העולמות: קל, בולע את רעשי הדרך, מייצר רכיבה מגיבה ונעימה ובנוסף לכל אלו, כמעט ולא נשבר, לא נשרט, לא מתעקם, לא מחליד – שלדה שתלווה אותך לכל החיים – אם רק תרצה בכך.
ואז הגיע לשכונת חומרי שלדות האופניים השחקן החדש, השחור והסקסי – הקרבון. שלדות סיבי הפחמן המובילות של 2010 הן המלכות הבלתי מעורערות של משקל קל, קשיחות והעברת כוח לצד נוחות ובליעת זעזועים. גם המחיר שלהן, שפעם היה בשמיים, הולך ויורד משנה לשנה.
אז מה יש לטיטניום להציע היום?
אין ספק שזו אחת השאלות המעניינות עימן יצאתי למבחן הזה. האם שלדת טיטניום היא קונספט שמתאים לרוכבים "קלאסיים" ולא-מודרניים בלבד? האם היא מציעה יתרונות מול שלדת סיבי פחמן חדישה? האם היא מציעה יתרונות ביחס לשלדת פלדה איכותית ומודרנית?
שלדת ה-PRO 29 וצינורות ה-Helix החדשיםלינסקי מייצרים שלדות טיטניום לכביש, סייקלוקרוס, עיר וכמובן שלדות זנב קשיח לרכיבה בשטח. סדנת הקאסטום הרצינית שלהם ייצרה מאות שלדות סינגל ספיד וכל הניסיון הזה זורם בעורקי ה-PRO29 החדשים. זהו דגם ה-All out התחרותי של לינסקי. מחד, הוא תוכנן ל-Hammerheads, לנותנים בראש, לטיפוסים התחרותיים שאוהבים לעמוד על הדוושות ולהרביץ. מאידך, לינסקי טוענים שהאופניים תוכננו כדי לטוס בסינגלים המפותלים והטכניים שמאפיינים את האזור שלהם – צ'אטאנוגה במדינת טנסי (מזרח ארה"ב, צמוד להרי הסמוקי). ניתן לרכוש את ה-PRO29 כשלדת מדף באחת מארבע מידות או להזמין את אחת מאופציות ההתאמה האישית (Custom program). בנוסף מיוצר גם ה-PRO29 Lefty שמגיע עם מזלג הלפטי של קנונדייל מלפנים. |
 |
הנוסחה של לינסקי לאופני 29 מהירים, נוחים וטכניים מתחילה בגיאומטריה ייחודית, ממשיכה עם צינורות ה-HELIX החדשניים והייחודיים ללינסקי ומסתיימת בטאצ'ים של Slider drop outs, מוט כיסא ברוחב 31.6 ועוד.
הדרופאאוטים היפהפיים, מייצור עצמי, מאפשרים להרכיב את האופניים כסינגל ספיד או כאופני הילוכים
|
זווית הראש היא 70.5 מעלות למידת מדיום ולכיסא זווית של 73 מעלות. זו גיאומטריה ייחודית בגלל שהיא זהה כמעט לגמרי לזוויות שלדות ה-26 אינץ' של החברה, ובגלל הבחירה של לינסקי לא להפוך את זווית הראש לתלולה יותר ("גיאומטריית ניינר" בפי מערכת BZ), כפתרון לכבדות המובנה של גלגל 29 מלפנים. על צינורות ה-HELIX המפותלים שמבטיחים מקסימום קשיחות במינימום משקל אפרט מיד בפסקת חפירה נפרדת, אך זה המקום לציין שהם מעניקים לשלדה מראה ייחודי, שלא לומר הזוי, המייצר הרמות גבה וסימני שאלה בכל אשר תדווש. הדרופאאוטים היפהפיים של השלדה – תושבות הגלגל האחורי – נעים על מסילה וניתנים להתאמה לרכיבה עם הילוכים או כסינגל ספיד (על ידי החלפת האוזן הימנית לאוזן SS). לינסקי יודעים שרוכבי 29 רבים מתאהבים ואוהבים את קונספט הסינגל ספיד ומציידים את האופניים שלהם באחד הפתרונות הורסטיליים והאלגנטיים ביותר למעבר לשבט יחיד ההילוך. מי שירכב בתצורת סינגל ספיד ישתמש בתושבות הנעות על מסילה למתיחת השרשרת בהרכבת הגלגל האחורי, ואילו מי שירכב עם הילוכים יוכל לנצל את התושבות לשינוי וכיוון של אורך תומכות השרשרת ובסיס הגלגלים. |
ריתוכים מושלמים, גימור של ליטוש ידני (תוספת של 990 שקלים) מוסיף סטייל ועמידות כנגד שריטות.
|
צומת צינור הראש מציגה את היכולות הגבוהות של LYNSKEY במניפולציות על צינורות טיטניום. לחרטום השלדה קשיחות מצוינת
|
אל הדרופאאוטים מגיעות תומכות השרשרת והכיסא עם סיומת בצורת קליע. מלבד האסתטיקה, צורת הקליע מאפשרת שטח מגע גדול יותר בחיבור לתושבת הגלגל. אגב, הדרופאאוטים דומים בצורה מעוררת חשד לאלו של PARAGON, המפעל שפיתח אותם לראשונה ומוכר אותם ליצרני בוטיק שונים בעולם. סמל התלתן שעליהם דומה לאללה לסמל של COLNAGO. עושה רושם שלינסקי לא מוטרדים מנושאים אלו. הגימור של השלדה, הריתוכים המושלמים והמוקפדים, הגימור בצבע סאטן, מיומנות הייצור של הדרופאאוטים וכולי - הכול פשוט מהמם. כאן רואים בדיוק את המיומנות והניסיון עתיר השנים של הלינסקים ואת המחויבות שלהם למוצר מוביל, בשוק מאוד תחרותי. |
ביסלי גריל - טכנולוגיית צינורות ה-HELIX (זהירות! פסקת חפירה)אחת הטענות כנגד סדנאות בוטיק למיניהן, היא שבמרוץ הטכנולוגי הן נשארות הרחק מאחור, בתחרות מול המפעלים הגדולים ומחלקות המחקר והפיתוח של ענקים דוגמת TREK ו-SPECIALIZED. כך, חברה המייצרת שלדות מצינורות מסורתיים (כלומר, צינור מתכתי גלילי, הנחתך למידה במפעל), מתקשה לאמץ סטנדרטים חדשים ומתקדמים דוגמת ציר מרכזי מעובה (BB30), צינור ראש בקוטר משתנה או צינורות בפרופיל וחתך משתנה בשיטת Hydroforming. החבר'ה ב-LYNSKEY, פריקים של חדשנות טכנולוגית, דווקא מראים שגם כאן יש אלטרנטיבה ויש לסדנאות הבוטיק מה להגיד. זה מתחיל בכך שחלק מהשלדות שלהם כבר מגיעות עם BB30 וגם צינור ראש בקוטר משתנה בדרך (ובאלו שמגיעות עם ציר מרכזי סטנדרטי, ניתן להזמין את הציר המעובה כתוספת קאסטום), אבל אין ספק שהחידוש הרציני והבולט, לפחות ברמה האסתטית, הוא צינורות ה-HELIX של שלדות הכביש וההרים המתקדמות שלהם. |
לצנרת ה-HELIX פרופיל רבוע הסב סביב צירו כספיראלה. הפטנט הייחודי מבטיח קשיחות בכל המימדים ללא תוספת משקל
|
|
עד כה חברות כמו לינסקי שילבו בשלדותיהן צינורות בעלי פרופיל משתנה (כמו בדגם ה-RIDGELINE 29 הזול יותר). צינורות אלו מקבלים חתך אובאלי אופקי בחיבור לציר המרכזי וחתך אנכי בחיבור לצינור הראש, על מנת להתנגד לכוחות הספציפיים המופעלים בכל אזור. הבעיה היא, שצינור המכופף למימד אחד, מקבל חיזוק לצד אחד, אך מייצר גמישות לצד אחר. ה-HELIX הוא פרופיל רבוע, המסתובב סביב צירו כספיראלה לאורך כל הצינור, ומייצר חוסן וקשיחות מבנית לכל הכיוונים ובכל החזיתות, וזאת מבלי תוספת משקל, ומבלי לאבד את ספיגת הזעזועים והוויברציות האינהרנטית לטיטניום (השם "הליקס" לקוח מסליל DNA שנראה די דומה, לנו הוא הזכיר ביסלי גריל או פסטה Fussili...). לינסקי פיתחו, In house, מכונה המפתלת את צינורות הטיטניום במשיכה קרה (Cold drawn), בניגוד לעיצוב בחום/היתוך/לחץ שמן. מתקבלים צינורות בעלי עובי דופן דקיק במיוחד, עם בונוס המתקבל מתהליך המשיכה הקרה: סידור טוב יותר של המולקלות של החומר ביחס לתהליכים ה"חמים", שמשנים קמעה את המבנה המולקולארי של המתכת. |
סרטון של חברת LYNSKEY המציג את צינורות ה-HELIX והגיאומטריה הייחודית של שלדות ה-29 |
Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!  |
בנייה וחלקים
התמזל מזלנו וקיבלנו לתקופה לא-קצרה שתי שלדות PRO29, במידות מדיום ולארג'. המדיום נבנתה על בסיס מזלג ROCKSOX REBA עם מהלך של 100 מ"מ, מערכת SLX מלאה וגלגלי MT75 29er של SHIMANO. זה הספיק להם למשקל "רטוב" (כולל ג'יפה ודוושות) מצוין לאופני 29” של 11.7 ק"ג. הלארג' המשודרגים נהנו ממערכות XT מלאות, גלגלי MAVIC CRO29MAX ומקוקפיט קל יותר, ועצרו את המשקל שלנו על 11.4 ק"ג. במבחן זה נתרכז בחוות דעת על השלדה והרכיבה עליה, ולא על חלקי האופניים.
|
למעט הכידון הצר מדי (640 מ"מ), שהגיע על המדיום וצמיגי ה-CONTINENTAL TRAIL KING, הצרים וחסרי האחיזה בקיץ שלנו, גם הם על המדיום, לא היו לנו השגות או טענות על הבנייה המוקפדת של אוריאל מהחנות הגלילית NEWBIKE. איל הרכיב את מוט הכיסא המתכוונן הקבוע שלו (KINDSHOCK עם שלט מהכידון) על הלארג', אופציה אפשרית בגלל צינור הכיסא של הלינסקי, שמאכלס מוטות בקוטר 31.6 מ"מ. אני החלפתי את הגלגלים המקוריים ל- CRO29MAX הפרטיים שלי, העטויים בגומי שאני מכיר ואוהב – MAXXIS CROSSMARK 2.1, שסיפקו לי אחיזה הגיונית בתנאים המדורדרים שיש עכשיו בארצנו. וכעת – לרכיבהמהיר, נוח, חזק ואמין. כך הייתי מסכם את חוויית הרכיבה על הלינסקי. המהירות היא פועל יוצא של כל התיאוריה שנכתבה על השלדה בפסקאות הקודמות. צינור כיסא בקוטר 34.9 מ"מ (31.6 פנימי כאמור), וצינור תחתון HELIX ההופך לאובאלי אופקי בחיבור לצינור הכיסא, מייצרים ציר מרכזי קשיח למדי, המגיב מצוין למעבר לדיווש לעמידה בהילוכים כבדים. ביחס לשלדת ה-XC עליה אני מבלה רוב הזמן בשנה האחרונה (ARI 29 מפלדה) הציר המרכזי קשיח מאוד והעברת הכוח של הלינסקי מעולה. הקשיחות נופלת אך במעט מאלו של שלדות האלומיניום הטובות בשוק או מאלו של ה-SUPERFLY CARBON של גארי פישר או של ה-AIR CARBON של ניינר. מלפנים, צומת צינור הראש מקיימת גם היא את שהבטיחה, וביחד עם מזלג ה-REBA שהציע שיכוך משובח לצד קשיחות מרשימה (עם ציר שחרור מהיר רגיל), האופניים האלו הם "כוון ושחרר" קלאסיים, עם חדות היגוי מצוינת וחרטום קשיח למדי. לא השוויתי את האופניים הללו לשלדת טיטניום "רגילה" של לינסקי, על מנת לנסות ולבודד את השפעת צינורות ה-HELIX על קשיחות השלדה והעברת הכוח שלה, אך הרושם הכללי הוא מצוין. |
הלינסקי הקנו לרוכב עליהם בטחון רב
|
העברת הכוח בציר המרכזי מעולה, אך יש טובות ממנה בשוק
|
מעט גמישות צדדית הורגשה דווקא מאחור, באזור הגלגל האחורי. יכול להיות שהדבר נובע דווקא בגלל ה-slider dropouts, שמייצרים מינוף מסוים על צומת תושבות הכיסא והשרשרת. למי שמתכוון להתחרות על האופניים הללו, הגמישות תורגש כחיסרון ביחס למתחרים שהוזכרו לעיל. למי שמתכוון לבלות את רוב זמנו ברכיבות כושר וסינגלים "אמיתיות" ביער, זה ממש לא חיסרון, אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה וה-feel הייחודי לטיטניום. הנוחות היא אולי הדבר הבולט ביותר ברכיבה על הלינסקי. מדובר פה על נוחות בשני מובנים. הראשון הוא במובן הפשוט: האופניים הללו מעלימים חלק מויברציות השביל. זה בולט על דרכי כורכר ועל שבילים משובשים. כאן הטיטניום מקיים את כל מה שהוא מבטיח, ושוב, ביחס לאופניים האישיים שלי, יש כאן קליעה מדויקת יותר לנוסחת הזהב, הלינסקי מצליחים להיות רכים וסופגים כמעט כמו שלדת פלדה משובחת, אך הם הרבה יותר תחרותיים באופיים, מגיבים טוב יותר למאמצי דיווש ומייצרים אינרציה טוב יותר. |
המובן השני של "נוחות", הוא הקלות בה הרוכב מנווט ושולט באופניים האלו, כשתוואי השביל הופך ללא-פשוט. ברגע שתיקחו את הלינסקי לשבילים טכניים, כאלו שמחמיאים בעיקר לאופניים בעלי שיכוך מלא, תגלו פן נוסף שלהם, שלא מובלט באתר החברה. אלו אופני שבילים ממש טובים ובעלי יכולות, ש"משטחים" ומפשטים עבורכם את השביל. גם כאן, הגיאומטריה של לינסקי פוגעת בקו זהב מוצלח מאוד, בין תזזיתיות ומיידיות תחרותית לבין טבעיות וקלילות של אופני שבילים. ביחד עם יכולת הדריסה והבליעה של הגלגלים הגדולים, הלינסקי יכלו לשבילים, מדרונות ודרופים, שהפליאו את הבוחנים, כל זאת מאופני זנב קשיח עם 100 מ"מ בלבד מלפנים. איל, טוען שאלו מועמדים אידיאליים לא לאופני תחרויות, אלא ל-One bike, עבור מי שרוכב XC אינטנסיבי – גם פיזי וגם טכני.
| כעת, למאפיין הבולט האחרון, שבעצם מעצים את שני הראשונים: חוזק ואמינות השלדה. אם יש חסרון לשלדת סיבי פחמן, בעיקר בתחום רכיבת השטח, הוא העמידות שלה בפני נפילות או אימפקטים לא הגיוניים – דבר שלעיתים קורה ברכיבת אופני הרים. הלינסקי שידרו לנו חוזק, עמידות ואמינות כל כך מופלגים, עד שמצאנו עצמנו זורמים איתם קפיצות ודרופים, שלא ראוי לצלם או לדווח עליהם, כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה פחות או יותר עם היבואן (אבל היי, על הגלגלים שלי...). איכשהו, אתה בטוח לגמרי שלא יקרה כלום לשלדה בנחיתה, לא תשמע שום "קראק", ושום "קנאק", אלא להיפך, תרגיש קפיציות ובלימת זעזועים שיעזרו לגוף שלך בספיגת האימפקט. אז נכון שזו לא הייתה מטרת מתכנן השלדה, אך זה רק מראה את הורסטיליות שלה ואת יתרונות הטיטניום ביישומו המודרני. באחת הגיחות שלנו עם הלינסקי לצפון, האופניים הועמסו ביחד עם עוד כמה זוגות על משאית. בבואנו לפרוק אותם במרכז, ראינו שאחד המזרנים נפל מטה בדרך, ואת רוב הנסיעה העבירו הלינסקי בחיכוך ישיר עם שלדה אחרת. ללינסקי התקלפו מעט המדבקות החיצוניות. לא יפה, אך לא נורא, זה היתרון שבמדבקות חיצוניות – סט חדש, והאופניים נראים כחדשים. |
"צחי, הפלטה הייתה דפוקה כבר ממקודם, בחיינו..."
|
מעטה ה-Hand brushed של שלדת הטיטניום נשאר כשהיה. הצבע של השלדה השנייה, לעומת זאת, ניזוק. יכול להיות שבאופני כביש, הנשמרים כמוצג מוזיאוני, התכונה הזו פחות חשובה, אך דווקא באופני הרים שנרכבים חזק וקשה, ועוברים התעללות באורח קבוע, התכונה הזו מצאה חן בעיננו. מאוד.
מה ניתן לשפר?
חיפשתי בכוח ומצאתי שני דברים שהייתי משפר, לו יכולתי, ב-PRO29. הראשון הוא דווקא הדרופאאוטים המופלאים. לרוכב כמוני, שלא מעוניין לרוכב בתצורת סינגל ספיד, הדרופאאוטים המורכבים והיפהפיים, מהווים תוספת מיותרת: הם מורכבים, כבדים במקצת ויקרים יותר מהרגילים ואולי אף מייצרים גמישות מסוימת. דווקא הדרופאאוטים הרגילים של לינסקי (עם עלה תלתן גדול מובנה ב-CNC בתוכם), ישרתו טוב יותר את המטרה האישית שלי. הפתרון הוא כמובן הפרדה לשתי שלדות שונות בדרופאאוטים בלבד – רגילה וסינגל ספיד.
הדבר השני הוא סטנדרט הציר המרכזי. בדגם ה-PRO29 Lefty, ציר רחב מסוג BB30 כבר מגיע כסטנדרט. אז למה כאן עדיין לא? ברור לי שהתשובה היא הקהל האמריקאי, ברובו שמרני ועדיין לא עשה את המעבר לסטנדרט החדש, אך אני מרשה לעצמי להניח שבשנה הבאה, מקסימום בעוד שנתיים, השינוי ייעשה גם בדגם הרגיל, אותו בחנו.
לשתי ה"מיני-בעיות" הללו יש פתרון קל למדי – ניתן להזמין שלדת PRO29 באחת מתוכניות ה-Custom של לינסקי, ואז לבקש BB30, תושבות גלגל אחורי רגילות ואף גיאומטריה ספציפית ייחודית לך – אך זה כבר כרוך בתוספת שקלים רצינית (מחירי הקאסטום אצל Lynskey נעים בין $2,995ל-$5,395, תעשו את החשבון השקלי לבד).
סיכום, או "מה יש לטיטניום להציע היום?"
התשובה לשאלה איתה פתחתי את המבחן היא "הרבה". לטיטניום ביישומו המודרני אצל LYNSKEY יש הרבה מה להציע, עבור רוכב אופני ההרים הרציני. ה-PRO29 מציעים חוויית רכיבה ייחודית עם המון נשמה ו-feel כמעט מושלם, המשלב בין מהירות ותחרותיות, לאגרסיביות והקניית ביטחון שנושקים לאלו של אופני שבילים טובים. הוסיפו לזה את החוסן והאמינות המוחלטים של השלדה ופתאום המחיר שלה, 7,600 שקלים בלבד, נראה כמו מציאה, במיוחד כשאתה לוקח בחשבון שתוכל להמשיך ולתת עליה בראש, בביטחון מוחלט, גם בעוד כמה שנים טובות וגם אחרי כמה נפילות לא מוצלחות.
מחירים
המחירים המצוינים הינם מחירים מיוחדים לרגל תחילת יבוא המותג LYNSKEY לארץ:
-
שלדת PRO29 בגימור טיטניום רגיל – 7,600 שקלים
-
מחיר אופניים שלמים עם מערכות SLX – 16,500 שקלים
-
מחיר אופניים עם מערכות XT – 17,950 שקלים
-
תוספת לשלדה לגימור Hand brush – 990 שקלים
היבואן: לאצ'ו בייק, 054-7871400, 052-3496596
info@lachobikes.co.il
www.lachobikes.co.il
תגובות (15)
הצג/הסתר תגובות
ניתן לקבל כבר זוג לרכיבת מבחן??...
מבחן ממצה ומעמיק, בייחוד "פסקת החפירה", אבל לא כל כך ברור לי למה "...הקשיחות נופלת אך במעט מאלו של שלדות האלומיניום הטובות בשוק..."?
תשובה לארז
ראשית איך מרגישים הבדלים בקשיחות באזור ה-BB?
זה כמובן מבחן סובייקטיבי ולא מדעי, בניגוד למה שקורה אצל עמיתנו הגרמנים (הם מערבים בכל מבחן כזה מכונות, מדי מומנט, פיתול ושבירה ומספקים מדדים מספריים לכל תכונה). אתה לוקח את האופניים לעלייה שטוחה ותלולה המוכרת לך היטב, ומפציץ קצת בהילוך כבד ובעמידה. גם אם נכליל את כל המשתנים כמו מצב הרגליים שלך באותו יום, צמיגים וגלגלים שונים, לחצי אוויר (שקל להשוות) - שלדות מסוימות ירגישו קשיחות יותר ושלדות מסוימות רכות יותר. שלדות מסוימות ירגישו נמרצות ומגיבות טוב וזריז יותר לספרינט ושלדות מסוימות "עצלניות" יותר.
טיטניום בעיקרו חומר רך יותר מאלומיניום, מה שמספק רכיבה נעימה ונוחה יותר, אך לרוב גם רכה ואף גמישה יותר.
גם אחרי מניפולציות ברוחב/עובי/פרופיל הצינור באזור ה-BB, מניפולציה זהה באלומיניום יכולה בקלות לספק צומת BB קשיח יותר.
בלינסקי הספציפיים הללו יש גם גמישות קלה מאחור, שבשלדות האלומיניום של GF לדוגמא (ה-X CALIBER שנבחנו אצלנו ב-BZ לא מזמן) לא מורגשת. אי לכך, דווקא ה-X CALIBER הפשוטים והזולים יותר, מאלומיניום, מרגישים טוב יותר בספרינטים ומעבר לעמידה, מאשר הלינסקי. מאידך, אלו אופניים קשיחים למדי, במיוחד בגלגל האחורי, ובלימת הזעזועים שלהם ממש אינה מרשימה, על אף הגלגלים הגדולים. רוצה לומר, ברכיבות ארוכות ובדרכים משובשות, הנוחות/רכות/בלימת זעזועים הטבעית של הלינסקי, או של כל אופניים דומים, הופכת כבר ליתרון תחרותי.
האם גם לקטנים?
האם התפיסה לגבי פרופורציה מסוינת עדיין תקפה . האם אופני 29 מתאימים לבעלי 185 ס"מ ומעלה או שמה גם לבעלי 170 יש מה לחפס בז'אנר .
רק על עצמי לספר ידעתי
רוכב על אופני 29 אינץ' מידה דומה למדיום, בהנאה מרובה וללא בעיות בטכניקה צפופה.
הת'ר משהו (לא זוכר את שם משפחתה) ניצחה את אליפויות ארה"ב ב-XC ובמרתון על שלדת SMALL של גארי פישר וגם זכתה במדליית ארד על אופניים אלו באליפות עולם באופני הרים באוסטרליה 2009.
עדיין, יצרנים מסוימים (שמרנים, חלקם הולך ופוחת) ממשיכים לדבוק ברעיון של "לגבוהים בלבד". לעומתם יש כאלו שטוענים במרץ שהגביע הקדוש הוא בכלל 650B (גלגלי 27.5 אינץ').
האם ה Lydskey מצדיקות מחיר גבוה יותר
carverbikes.com/29er/ti-99er-29er.html
$1199.95 - Standard Dropouts
$1399.95 - Sliding Titanium Dropouts or EBB
שאלת התמחור היא תמיד רלבנטית. הנה מספר פקטורים ללקיחת החלטה:
אז?
אפשר לנסוע כל יום לעבודה ולמכולת (ולהורים בשבת) בדייהו ואפשר בCLS600AMG של מרצדס. מי יכול, ואיך, לענות על השאלה אם הבדלי המחיר ״שווים את זה״? מקבוק פרו שווה את ההפרש מהדיל האחרון של ACER?
לינסקי עשויים מטיטניום תעופתי המיוצר בארה״ב ומרותכים ביד על ידי אמריקאים מומחים. קרבר מיוצרים מטיטניום סיני ומרותכים על ידי סיני במפעל שמייצר אופניים ע״פ דרישות לכל מי שיזמין אצלו אופניים. השאלה שלך היא למעשה שאלה שנטחנה כבר עשרות פעמים בכל פורום: האם יש הצדקה ויתרון מורגש בביצועים למוצרי בוטיק, אופניים במקרה הזה? במוצרים שאמורים לספק נשמה וחוויה כוללת, התשובה אף פעם אינה פשוטה ואינה מורכבת ממספרים בלבד.
במבחן התוצאה, המון לקוחות מרוצים, ובעלי יכולת, יש לומר, מצביעים בכרטיסי האשראי שלהם ואומרים ״כן״ רבתי.
התשובה שנותנים המון לקוחות מרוצים (ובעלי יכולת יש לומר), המצביעים בכרטיסי האשראי שלהם היא ״כן״ רבתי.
כתבה נחמדה מאוד
מבחני ההשוואה יוצרים הרבה יותר עניין מענינים יותר את הקוראים ולכן חשוב שאתר יתמקד בהם .
השואת אופניים
נראה לי שהכ מקצועי זה לבחון כל אחד מהאופניים בנפרד וכמו שעושים פה.
ואז שהבוחנים יקחו חמישה זוגות של כביש/שטח/סניגל ספיד וכדו' שנעשו עליהם כתבות ויכתבו מבחן מסכם לכולם.
בהצלחה :)
שי.
בדיקת גמישות של הציר המרכזי
אפשר לראות בכמה אתה מכופף את האזור של הציר המרכזי בהתאם לכח שאתה מפעיל.
הבדיקה הינה אוביקטיבית ולמעשה מנטרלת את השפעת החלקים אשר על האופנים.
יצרנים אמריקאים
נכון שבדר"כ זהו היצור הסידרתי ולא "בהתאמה אישית" אבל דבר זה נעשה עקב האיכות הגבוהה והמחירים הנמוכים.
כמו-כן יש סוגי טיטניום שכיום אין יכולת לרתך בארה"ב אלה רק בסין.
טיטניום
הטיטניום הינו מתכת גמישה (אלסטית) ובאופנים משתמשים בתכונה זאת על מנת לשכך את "הרעידות" אשר מגיעות לרוכב.
באופנים לא משתמשים בטיטניום טהור אלה בסגסוגת של טיטניום שהנפוצה ביותר הינה Ti-3-2.5 שהמשמעות הינה תוספת של 3% אלומיניום ו-2.5% וונדיום.
בחלק מאופני הכביש וכן ברוב הברגים וגלגלי השיניים (קדמיים ואחוריים) נוהגים להשתמש ב-Ti-6-4 (תוספת של 6% אלומיניום ו-4% וונדיום) על מנת להשיג את הקשיחות הנדרשת.
לעיתים נדירות גם ב-Ti-8-1-1 (תוספת של 8% אלומיניום, 1% וונדיום ו-1% מוליבדנום) על מנת לקבל קשיחות גדולה יותר.
תגובה ל- שאלת התמחור היא תמיד רלבנטית.
לא הצלחתי למצוא שום התייחסות הן מצד קרבר והן מצד לינסקי לגבי יצרן צינורות הטיטניום שבהם הם משתמשים אלא רק טיטניום 3/2.5 בדרוג של תעשיית התעופה (איזה רמת דירוג? לא כתוב).
לגבי הפועל שמרתך, זה נאיבי לחשוב שפועל אמריקאי אשר עובד עבור יצרן אחד ולפיכך כמות השלדות שאותן הוא בונה קטן משמעותית מפועל סיני ב"מפעל שמייצר לכל דורש" ולפיכך נפח הייצור שלו גדול משמעותית, ירתך פחות טוב (הניסיון בהתאם לכמות השלדות המיוצרות) הוא תמים על-סף אחיזת עיניים.
אפשר להסתכל על הריתוכים ולראות את האיכויות, ולצערי הריתוכים בשלדות של קרבר נראים טוב משמעותית מהריתוכים בשלדות של לינסקי וזאת לפי התמונות באתרים של החברות (עדיין לא יוצא לי מהראש הריתוך של החיזוק למשולש האחורי בתחילת הסרטון של ה-Pro 29 באתר של לינסקי).
לגבי המחיר קרבר מבקשים 1,200 דולר עבור שלדה בסיסית בהתאמה אישית מבחינת גיאומטריות דבר אשר לינסקי דורשים עבורו מחיר התחלתי של 3,000 דולר.
ואסיים בדוגמא שנתת לגבי סיני ואמריקאי בתחום המחשוב איזה מחשב נייד יותר טוב של חברת Lenovo או של HP? (חברה אחת היא סינית והשנייה חברה אמריקאית) דרך אגב חברת אפל מייצרת את המוצרים שלה במזרח אסיה בדיוק כמו חברת Acer.
היי שמעון
מתגובותיך ניכר שאתה מלא ידע, אולי מטרולוג. כדי שהדיאלוג או הדיון יהיה מעשיר ומלמד לשני הצדדים ולקוראים (כבר למדתי ממך שגם לטיטניום תעופתי יש רמות דירוג), הבה נשמור על טונים רגועים וענייניים, בלי להאשים בהטעיות, אחיזות עיניים או האדרת יבואן כזה או אחר. תשאל, תגיב, תצביע ותזכה בחזרה להסברים, תגובות ושאלות ויהיה פה נחמד וברמה גבוהה אינשאללה, מבלי לרדת לפסים אישיים והאשמות חסרות בסיס. הכי חשוב - בלי כעס בבקשה. יכול להיות שטעיתי במשהו בכתבה, אני בנאדם כמו כולנו, וגם זה קורה לעיתים. תצביע, אבדוק ואם צריך אתקן - רק בנעימות אם אפשר.
תודה.
לעניין עצמו:
1. לינסקי טוענים בתוקף שהם משתמשים בטיטניום תוצרת ארה"ב. לא שמעתי SANDVIK, אבל בראיון וידאו באתר וגם בכתבה עם לינק באתר ממגזין WHAT MOUNTAIN BIKE הבריטי זה מצוין מפורשות.
2. בתגובתי על התמחור, ציינתי שבלינסקי יש טיטניום אמריקאי ורתך אמריקאי (לעומת המקבילות הסיניות בקארבר), על מנת לשפוך קצת אור על הפרשי המחירים. בלי לשפוט כרגע אם אחד מהם עדיף או טוב יותר, האמריקאי עולה יותר (ולרוב הרבה יותר), וזו בדיוק הסיבה שרוב החברות הגדולות (קרי ייצור המוני לעומת חברות בוטיק) מעבירות את פסי הייצור למזרח.
3. שים לב: ההשוואה שלי אינה בין סיני לאמריקאי, אלא בין חברת או בניית בוטיק לבין בניית MASS PRODUCTION. הדוגמאות הספציפיות הן בניית בוטיק של לינסקי לעומת ייצור המוני של קארבר (קארבר היא חברה אמריקאית שמייצרת במזרח). אחת הדוגמאות הכי טובות כבר שנים לייצור סיני ברמות הגבוהות ביותר היא אופני הקארבון של SCOTT, מהזוגות הנחשקים, הנחשבים והטובים ביותר לרכיבת כביש או XC תחרותי.
4. מוצרי בוטיק עולים ומתומחרים יותר. בגלל העלויות, אבל גם בגלל שיקולי שיווק וסטייל. ניסיתי לענות על השאלה "האם ההפרש מוצדק?" דרך מבחן התוצאה: אלפי לקוחות מרוצים של חברות בוטיק משגשגות, מראים שלדעתם ההפרש מוצדק. זו הייתה גם מטרת דוגמאות המרצדס ומוצרי אפל: אי אפשר להתווכח עם תורי ענק בכניסה לחנויות הרשת שלהם.
5. איך אני מצביע בדוושות (מה דעתי האישית בסוגייה)?
אם אתה דוחק אותי לשיפוט האם ההפרש משתלם/האם בניית בוטיק טובה עדיפה על בניית מפעל המוני, שהשבוע מייצר לקארבר ובשבוע הבא לחברה אחרת, בלי קשר אמיתי למוצר שהוא מייצר, פרט לחוזה אספקה בין המפעל המזמין לסיני שמרתך בקצה השני של העולם, אז התשובה האישית שלי היא כן.
למה? גם על זה עניתי - לחלק מהרוכבים, לעיתים גם לי, חוויה ונשמה שוות עוד כסף ומספקות ערך מוסף שמעצים את חוויית הרכיבה. בחברת בוטיק יש נשמה, רוח ומחויבות שלא תמצא אצל הפועל הסיני שלך. כל החלל (אולם הייצור/תכנון/הרכבה/צביעה/אריזה) כולו נושם כבר שנים למטרה אחת - ייצור האופניים הטובים ביותר שקומץ המשוגעים שיושב שם יחד יודע לבנות. ערימה של אנשים עם היסטוריה, חזון, מטרה וחוסר פשרות לייצור מוצר עילי, מובחן, ייחודי ואיכותי.
לי זה עושה משהו, ולכן זה שווה משהו נוסף עבורי. רכבתי עד היום על IF, SEVEN, LYNSKEY והזוג הפרטי, עליו רכבתי את רוב הרכיבות בשנה וחצי האחרונות הוא ARI "מייד אין איזראל", יצרן בוטיק יותר נגיש כלכלית ופיזית ובעיקר: ישראלי. מספיק ביקור קטן וחטוף בסדנה של ארי בבינימינה, כדי להבין איזה קסם זה שמישהו ממש מייצר אופניים כאן בארץ. זה גם מספיק כדי להבין שהוא לעולם לא יוכל להתחרות במחירים של חברות כמו קארבר או ON ONE, והוא לא צריך. הוא צריך להמשיך להגשים את החלום והחזון שלו, לייצר הכי טוב, איכותי ו"תפור על פי מידת הלקוח" שהוא יודע, וליצור ולטפח עוד לקוחות מאמינים ומרוצים. אגב, הוא חזר הקיץ מסדנת ריתוך טיטניום אצל המאסטר ג'ים קיש בארה"ב.
6 הפנטזיה הפרטית שלי היא זוג אופני הרים 29 אינץ' חסרי בולמים של JEFF JONES ופעם אינשאללה יהיו לי כאלו והם יהיו שווים כל $ וכל שנה מהשנים של רשימת ההמתנה. שווים עבורי כמובן.
7. לגבי איכות הריתוכים של קארבר אל מול לינסקי, אני חולק על דעתך. ראיתי את שני המותגים בעין והרמה אינה זהה. זה לא נאיבי לחשוב שאיכות הריתוכים של רתך ידני שעובד בלחץ זמנים במפעל ייצור המוני, נופלת מזו של זה שמתומחר טוב יותר, חי טוב יותר, מקבל זמן ארוך יותר לריתוך כל שלדה ועובד במקום עם סטנדרטים ובקרת איכות גבוהה יותר.
8. מוטס על פי ידיעתי מייצרים הכל בארה"ב, באופן ידני בסדנה שלהם בסטימבואטס קולוראדו. ביקרתי אצלהם ב-2002 וגם אצל דין. דין ייצרו אז בארה"ב בלבד, אבל אולי זה השתנה.
9. בדיקת הגמישות לציר המרכזי שאתה מזכיר בהחלט נותנת רושם מסוים על התנגדות אזור הציר המרכזי לכוחות צידיים. עם זאת, הדבר הראשון ש"נמעך" תחת הלחץ על הדוושה הוא שני הצמיגים, וככל שלחץ האוויר נמוך יותר זה בולט יותר. דבר נוסף שמתעוות תחת הלחץ העצום הזה (חזק בהרבה מהלחץ שמופעל אנכית תוך כדי רכיבה גם על ידי אלי-וואטים כמו אייל רהט) הוא הגלגלים עצמם.
עדיין, זו אחת הבדיקות הראשונות שאנו עושים לאופניים עם קבלתם או כשמישהו מתחיל להרגיש רכות מוגזמת מאחור, אך עבור הבוחנים היא אינה מהווה תחליף ל"מבחן התחת" בשטח.
נמרוד
הוסף תגובה
הצג/הסתר טופס תגובה
חדש באתר
פופולרי באתר
© BikeZone, 2009